יום חמישי, 15 בפברואר 2018

הרהיטים של The Butcher's Furniture נוצרים ומעובדים מתוך אהבה


הרהיטים של The Butcher's Furniture - עיבוד של חום ואהבה


ברמות השבים, הצמודה להוד השרון, באזור ירוק ורגוע, נמצא הסטודיו
The Butcher's Furniture. אני מכירה את המקום המיוחד הזה כבר מספר שנים, 
ואף פעם לא יצא לי לכתוב עליו. אם אני לא טועה הפעם הראשונה שהגעתי אליו 
היתה כשקרן שביט ערכה בו את אחת המכירה המושקעות שלה. קרן ידועה בכך 
שהיא מוצאת לוקיישנים מושלמים, והסטודיו הזה עמד במשימה בכבוד. הגעתי לשם
עוד מספר פעמים וכל פעם המקום נראה מעט אחרת.
בחודשים האחרונים הסטודיו עבר שינויים, שידרוגים ושכלולים, אולם התצוגה הגדול
(כ-200מ' של תצוגה) הפך לצבעוני ומגוון וזו הזדמנות מצויינת להגיע , לראות, 
לשמוע מה חדש ולספר לכם.




לאבא של אדם אפרת, הבעלים של בוצ'רס, היתה נגריה, ואדם נשם עץ ודבק שנים רבות.
הוא מרד בגורל, למד באוניברסיטה מנהל עסקים, אבל, אני מאמינה, שכשאוהבים משהו 
חוזרים אליו, גם אם האהבה מתגלית מאוחר יותר. אני חושבת שזה נהדר שזה ככה. אם לא 
פונים לדרכים אחרות מהתלם, ולכל אחד יש את הסיבות שלו למרד, התוצאה לדעתי תהייה 
כעס עצמי וחוסר סיפוק. מה שמביא אותי להסקת המסקנה שאדם מאד אוהב את מה שהוא 
עושה, וסיבוב קל בסטודיו של הנגריה, ושיחות עימו מאשרים את ההשערה שלי.

- אדם מדגים לנו כיצד בונים שולחן קטן מעץ אלון. מאחוריו, על הקיר תלויים לוחות עץ קטנים, 
ששמשו כפתקים, עליהם נכתבו ההוראות האחרונות לפני ביצוע הרהיט. עכשיו הם תלויים 
על הקיר כתמונות. בצד רואים את תצוגת מגשי העץ התלויים על ווים. 



האג'נדה מאחורי The Butcher's Furniture


אדם צירף לניהול של בוצ'רס את ליאון ליכט, שגם בעברו לימודי כלכלה והווה של נגר אומן,
בדיוק כמו אדם. הדינמיקה בין שניהם עובדת מצויין.
אדם מסביר שהאג'נדה שעומדת מאחורי בוצ'רס, היא יצירה למען אנשים שאוהבים את 
עולם העיצוב, מעריכים חומרים איכותיים ועשייה מדויקת, שמותאמת לרעיונות ולרצונות 
שלהם. אדם אומר שבעבודות שלהם הוא כורך איכות עם עיצוב מעולים, ביחד עם מחיר 
שפוי ללקוח. המטרה של הסטודיו היא לאפשר לכמה שיותר אנשים להינות מרהיט מובחר
מבחינת האיכות והעיצוב, שהמחיר שלו יהיה הגיוני וסביר, מבחינת הלקוח.





- נתח נגרים:קרשי חיתוך ומגשים אותם ניתן להזמין לפי משקל - 
לכל סוג עץ יש מחיר משלו.






בנגריה של בוצ'רס עובד צוות של נגרים מומחים ומעצבים תעשיתיים, שעוזר לאדם ולליאון 
לפתח ריהוט שיתן חוץ מאסתטיקה והנאה, גם פתרונות לסוגים שונים של דירות וחללים,
גדולים וקטנים. ההשראה שלהם נמצאת בעיצוב ריהוט מפעם, ריהוט שנוצר תחת עבודת 
ידיים - נגרים, סנדלרים, אופים, קצבים. לריהוט הזה ישנה נשמה שעוברת הלאה, 
לדורות הבאים. אדם וליאון משדרגים ומעניקים נגיעה עכשיות לרהיטים שהם יוצרים, וזה
שילוב מנצח.

סוגי העץ עמם עובדים בבוצ'רס


בנוגע לסוגי העץ, הם מעדיפים לעבוד עם עץ אלון וזאת ממספר סיבות עיקריות. 
- האלון הוא עץ חזק מאד, שנשמר שנים רבות. 
- הגוון שלא לא כהה ולא בהיר מדי. בשל כך ניתן לצבוע אותו ולאפשר ללקוח התאמה
 מדויקת  לפי הבקשה שלו. 
- אפשר לשלוט על העיצוב שלו - מודרני, קווים נקיים, מראה מחוספס וטבעי rustic,
 לפי הבחירה האישית של כל לקוח.
- עץ האלון אינו הופך עם השנים, כמו סוגי עץ רבים, לצהבהב. יש בכך חשיבות רבה,
כאשר מעצבים את הרהיט ומשאירים אותו בצבע הטבעי.





הריהוט שמיוצר בבוצ'רס


בסטודיו יש מגוון של שולחנות, ספסלים, מדפים ומוצרים קטנים כמו קרשי חיתוך ומגשים.
- חלק מהמוצרים הם מוצרי בסיס, שניתנים להגדלות, ולבנייה בהתאם לצרכי הלקוח.
- חלק מהמוצרים הם 'טיילור מייד' - כלומר יצירה מאפס, ממש כמו אצל חייט, תפירה של 
הרהיט בהתאם למידות, לרצונות ולחזון של הלקוח.
- באולם התצוגה אפשר למצוא שולחנות אוכל עגולים, מלבניים, שולחנות בגודל סופי 
וכאלה שנפתחים וגדלים למספר רב של סועדים.
- ישנם כאן מדפי עץ בשילוב עם ברזל, מדפי עץ ללא ברזל, שרפרפים שניתן לתלות 
על הקיר, וכך נחסך מקום בחלל, אך גם מתקבל עיצוב מיוחד.
- ניתן לעצב מיטות, משטחי הפרדה בין חללים, ואפילו חלקים שיכנסו למטבח. המטבח
שנמצא באולם התצוגה נבנה בנגריה, עם כיסויי הדלתות שעשויים חלקם מברזל
הממגנט אליו את הידיות. כל אלו נכללים בטיילור מייד, ונוצרים יד ביד עם הלקוח.




דוגמאות לרהיטים נוספים שאהבתי :

- קיר עץ שחור - קיר שרוף בשיטה יפנית, שנקראת shugiban,
 ועליו תלויים שרפרפים קטנים.





- מיטה, מדפים, מראה גדולה.





- מראה, לצידה מיטת העץ. אני מצלמת ובמראה נשקפים מדפים ושולחנות.
בתמונה הבאה נראים מדפי עץ וברזל.





- הטבע נכנס בבוצ'רס בכל מקום. בכל פינה אפשרית ישנו שימוש בפריטים ישנים, לעיתים
 שנמצאו על הדרך, והם הופכים לעציצים ירוקים.





- ליאון אוסף את כל חתיכות העץ שנוצרו בהן עיניים וחריצים. הוא ממלא אותם בחומר 
שיוצר הגנה בפני מים ושותל בהם צמחים. זה כל כך יפה בעיני. היה לי קשה להפסיק
לצלם אותם.





ביום שהגענו לראות את אולם התצוגה החדש, סידרו שולחן, שעליו מגש עץ ארוך עם תותים.
ליאון צילם אותי בכשרון רב, מצלמת תות טבול בשוקולד מומס (טעים!!!)





- אחרון אחרון חביב, צילמתי מחוץ לסטודיו הטבעה בעץ של הלוגו של בוצ'רס. 
היה מרתק לראות איך זה מצטלם ואת שובלי העשן, הנוצרים בעת נגיעת הברזל 
הרותח בעץ.  מקווה שתאהבו את הצילומים האלה כמוני:




תגובות, הערות

אשמח מאד לשמוע תגובות והערות על הפוסט.
אם התחברתם לסגנונות של בוצ'רס? אהבתם את
האג'נדה של אדם וליאון? אשמח לקרוא כל הערה שלכם.

אנסטגרם

האנסטגרם שלי מכיל הרבה מאד רגעים שמחים,
נקודות של השראה, יופי ואסתטיקה.
אשמח אם תכנסו אליו ותעקבו אחרי גם שם:

יום שישי, 2 בפברואר 2018

"שמלות כלות" - הספר המופלא של שהם סמיט ואיתן אלוא

"שמלות כלות" וספרים 

הקדמה


לפעמים אני מרגישה שאני שייכת לדור שהולך ונעלם. אני שמחה שאני לא לבד ושיש
סביבי אנשים כמוני. אפילו בבית שלי, אני לא לבד. בעלי היקר גם הוא בדיוק כמוני.
אני מתכוונת לדור קוראי הספרים. אני מתארת לעצמי שעכשיו רבים מכם יגידו שאני סתם
מגזימה, ושהרבה אנשים קוראים ספרים. לדעתי זה נראה לכם ככה רק כי אנחנו משתדלים 
להקיף את עצמנו בדומים לנו, וכנראה שהדומים לנו קוראים ספרים.
במשפחה שלנו יש 2 מתבגרים. שניהם הפסיקו לקרוא בין כיתות ד' - ו'. טריגר הקריאה של
תומר היו הספרים העבים והארוכים של הרי פוטר. אני שמחתי שהוא קורא, וקיוויתי שהוא 
מצא נישה, שאותה הוא אוהב ובה יתמקד. אבל,כשהסתיימה הסדרה, הסתיים אצל תומר גם 
השלב, שאני מכנה 'הקריאה לשם הנאה'. ניצן הראתה סימני אהבה לקריאה של כל מיני סוגי
ספרים, אבל גם היא סיימה לקרוא להנאתה ממש מוקדם. היא קיבלה ספרים במתנה וראינו 
אותם מצטברים על המדפים, והיא לא נגעה בהם ולא היתה מוכנה לקרוא יותר.
את שניהם ניסינו לשכנע, ודבר לא עוזר. זה לא קשור לדוגמה כי דוגמה טובה יש להם בבית.
אבי ואני קוראים כל יום לפני השינה, ולעיתים גם במשך היום. הם לא מוכנים לקרוא, ובקושי 
קוראים את קריאת החובה שלהם בתיכון.
התעניינתי אצל חברים, קרובי משפחה ושכנים, אם הם מכירים את התופעה הזו, והתברר לי 
שכמעט אצל כולם התופעה הזו ידועה. הדור הצעיר לא קורא, בטח לא ברמה ובכמויות של
הדור שלנו, ושל הדורות שקדמו לנו. 
אני יודעת ש'צרת רבים' לא באמת מרגיעה, אבל זו כנראה רק דוגמא קטנה לשינויים 
שהטכנולוגיה שמקיפה אותנו הכניסה לחיינו.

הספר והתערוכה




עטיפת הספר "שמלות כלות" של שהם סמיט ואיורים של איתן אלוא



את כל ההקדמה כתבתי כדי להסביר כמה הייתי מאושרת לקבל את הספר "שמלות כלות"
שכתבה שהם סמיט ואייר בכשרון רב איתן אלוא. שמחתי כי זכיתי לראות את הציורים של 
איתן אלוא כבר לפני שנתיים וחצי, והנה הציורים מהתערוכה הפכו לספר קריאה.
- בשבוע האיור 2015, ביקרתי בתערוכה "חילופי דברים", בגלריה בניימין. התערוכה, 
שאצרה מרב סלומון (מאיירת וסופרת) כללה עבודות מקסימות של 3 בוגרים נבחרים מבצלאל.
איתן אלוא, שהיה בין 3 הבוגרים, הציג בתערוכה בפעם הראשונה את הגרסה המאוירת שלו 
לספר "שמלות כלות". הציורים היו יפייפיים, ואני לא יכולתי להתעלם מהם וצילמתי אותם 
תלויים בין קירות התערוכה. חזרתי לתיקיית התמונות שצילמתי אז ומצאתי שם מספר תמונות. 
התמונות היו תלויות בצורת קונצרטינה, כמו שעוצב הספר עצמו.
תמונות מהתערוכה 'חילופי דברים':



ציוריו של איתן אלוא לספר "שמלות כלות" מתוך התערוכה "חילופי דברים"
"שמלות כלות"  איתן אלוא
ציוריו של איתן אלוא לספר של שהם סמיט "שמלות כלות"


"שמלות כלות"


אני אתן מעט מאד פרטים על הספר, כי אני חושבת שרצוי לקרוא אותו, כך כמו שהוא,
כהפתעה מלהיבה. אני רק אספר שמדובר בספר על יומיים סוערים ומלאים ברגשות 
של אמא ובת שעומדת להינשא. שהם כתבה סיפור מרגש ואיתן מלווה את היומיים האלה 
בתמונות נהדרות. הספר מלא הומור חד כתער ואיתן מוסיף את הראיה המיוחדת שלו 
באיורים. זה לא ספר פשוט לקריאה, זה לא ספר ילדים.
זה ספר למבוגרים, שצריך לקרוא אותו לפחות פעמיים כדי להינות ממש. כך, לפחות אני
עשיתי. קראתי ברצף, ואז קראתי שוב, לאט לאט. בחנתי את המילים ואת הציורים לפרטי
פרטים. לא רציתי להפסיד כלום. כל דף מלא בפרטים קטנים, וזו חוויה ויזואלית מושלמת. 
לקרוא, להביט בעיון, לראות איך הטקסט נקשר לציורים, להבין את הבד החדש שנוצר 
באריגה עדינה בין המילים והציורים.
- הספר הודפס במהדורה מוגבלת של 1000עותקים.
-  הספרים הודבקו ונכרכו בעבודת יד, דבר שמורגש מידית כשמחזיקים את הספר. 
אני מחזיקה אותו בעדינות, ונזהרת שלא יקרה לו כלום - שלא יקרע ולא יתלכלך.
- הספר יצא לאור בסיוע של מועצת הפיס לתרבות ולאומנות.
- איתן אלוא זכה עם הספר במדליית כסף בתחרות השנתית של איגוד האיירים האמריקאי,
 בקטגוריית הפורמט המיוחד.
- הספר עוצב והודפס כקונצרטינה, כאשר כל הצד הראשון הוא יום אחד בחיי הגיבורים והצד
השני הוא היום השני בחייהם, ואיזה חיים!  




יום 1 מתוך הספר "שמלות כלות"
יום 2 מתוך הספר "שמלות כלות" של שהם סמיט ואיתן אלוא
יום 2 כקונצרטינה, מתוך הספר "שמלות כלות", לשהם סמיט וצייר איתן אלוא


איתן אלוא, מאייר הספר


איתן אלוא, 34, הוא בוגר מצטיין של המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל (לשנת 2014).
הוא הציג בתערוכות שונות וקיבל עד היום מדליות זהב וכסף וכן פרסים רבים על עבודותיו 
המקוריות. הוא מאייר את הטור השבועי של נרי לבנה במוסף הסופ"ש של "הארץ" (הטור 
הזה מעולה!). נוסף על כך הוא המעצב הגרפי של חברת Monkey Business (חברה 
מרתקת בפני עצמה, שעוסקת בייצור מוצרים מעוצבים לבית, ואותם אני פוגשת באופן 
קבוע בתערוכות העיצוב לבעלי חנויות). עד לספר הזה איתן אייר ספרי ילדים:
- "האחים גרים על-פי פרישמן" - 3 סיפורים של האחים גרים.
- "שש תחבולות גדולות" - שהם סמיט.
- "שלושה חתולים שחורים" - לאה גולדברג (בתהליך).

כשניגש לעבוד על התערוכה "חילופי דברים" הוא פנה לשהם סמיט, שלה אייר באותו 
זמן ספר ילדים ושאל אם יש לה טקסט למבוגרים. הוא חיפש טקסט שתהייה בו אהבה
ואכזבה, נושאים של מבוגרים. הוא חיפש מקום בו יוכל להתפרע ולתת ליכולות שלו 
פרושים חדשים. שהם שלחה לו מספר טקסטים, שהתפרסמו בעבר, והסיפור הזה שבה
את ליבו.

דברים שסיפרה על איתן אלוא, מרב סלומון, שאצרה את התערוכה 'חילופי דברים':
"אלוא הוא אמן רב תחומי המפגין ב"שמלות כלות" את שליטתו בפרשנות לטקסט. הוא
מסגנן דמויות גרוטסקיות, מקומיות, ובו זמנית יוצר דמויות על זמניות, דיוות סוערות ודרמטיות.
הוא פועל בין דפי הספר כבמאי תיאטרון, מדרבן את הדמויות 'ללכת עד הסוף' עם הדרמה, 
סוחט את המקסימום מהמקצב, ומותח אותנו מרגע לרגע - בשליטתו המוחלטת במלאכת 
הסיפור החזותי על כל מרכיביה".

רשימת חנויות

את הספר "שמלות כלות" ניתן להשיג ב:
- סיפור פשוט - חנות הספרים בשבזי 36, תל אביב.
- מילתא - חנות הספרים ביעקב 36, רחובות.
- באתר המקוון:
- בחנויות עיצוב וחנויות מוזיאונים.

השקת הספר

ביום שישי  ה-9/2 תתקיים השקה לספר, אני לא מפסידה:



תמונת יחצ



- דף הפייסבוק של הסופרת:


תגובות, הערות

אשמח מאד לשמוע מכם תגובות והערות על הפוסט.
אתם אוהבים לקרוא כמוני? אם כן, מה הספר האהוב עליכם?
התחברתם לסגנון הפרוע והמצודד של איתן אלוא?
אשמח לשמוע כל מה שיעלה על דעתכם.


אנסטגרם

האנסטגרם שלי מכיל הרבה מאד רגעים שמחים,
נקודות של השראה, יופי ואסתטיקה.
אשמח אם תכנסו אליו ותעקבו אחרי גם שם



יום חמישי, 25 בינואר 2018

חותם והוגה - Hygge - הדרך לאושר בעיצוב חם וביתי

חותם, עיצוב והוגה


"הדברים הכי טובים ניתנים בחינם", משפט מוכר וידוע, ומצאתי אותו גם 
שקראתי בספר של מייק וייקינג. חשבתי שזה נכון. גשם, רוח מלטפת, קרני שמש 
לפני השקיעה, רחש הגלים. אני יכולה שעות להסתכל על הים. לשבת מולו ולראות 
את הגלים הולכים וחוזרים. להסתכל במרפסת שלי על השקיעה. לאט לאט
צבע השמיים משתנה עד שהשמש שוקעת.

הוגקרו - בתרגום מדנית - פינת כרבול. 
זו פינת ההוגקרו שלי, פינת המפלט שלי.
היא נמצאת בקצה הספה בסלון, יש בה כריות, שמיכות מלטפות, נרות, ספרים, ותה.
כל מה שחמים ונעים לי, ובעצם גורם לי לאושר.  




פינת הכרבול  שלי - בעקבות ההוגה - Hygge

הוגה - Hygge


בדנית - Hygge, ובעברית יש לה מספר הסברים, כי אין מילה אחת פשוטה. 
ההוגה היא מושג דני, המבטא  אורח חיים, אווירה ותרבות. מספר חודשים לאחר תירגום 
הספר שעוסק בנושא רכשתי אותו. את הספר כתב מייק וייקינג (חיפשתי ומצאתי תמונות
שלו, והוא בהחלט מצדיק את שמו). וייקינג הוא מנכ"ל המכון לחקר האושר בקופנהגן. 
הוא טוען, וזה מובן מדוע, שעבודתו היא הטובה בעולם, כי הוא חוקר מה גורם 
לאנשים להיות מאושרים 😊
במחקרים בינלאומיים על אושר ממוקמות ארצות סקנדינביה במקומות הראשונים, מתוך
155 מדינות. נורגיה במקום הראשון ודנמרק במקום השני.  ישראל, מדורגת במקום מאד 
מכובד, ולא כל כך רחוק מדנמרק - מקום 11 בעולם. אם כך, על אף, המרחק הפיזי, 
מזג האוויר ואופי האנשים, אנחנו שונים בכמעט כל פרמטר מהסקנדינבים, אנחנו,
הישראלים מאושרים למדי. 

על כריכת הספר כתוב שהוגה הוא 'סוד האושר של הדנים', ויש כאן סוג של מדריך להפיכת 
הסביבה שלנו למאושרת, מדברים קטנים ופשוטים.
כשקוראים את הספר מבינים שהפרמטרים בהם מנסים להסביר מה היא ההוגה אולי
נראים רחוקים מאתנו, אך זה רק למראית עין.
יש בספר הסברים נוספים לביטוי הוגה:
- אומנות יצירת האינטימיות.
- חמימות נפשית והיעדר מטרדים.
- הנאה מנוכחותם של דברים מרגיעים.
- חברתיות נעימה..
- שתית שוקו חם לאור נרות. וייקינג טוען שזה הפרוש החביב עליו, ואני מבינה עכשיו את 
ההזדקקות שלי לשוקו הנפלא של 'מקס ברנר'. בכל פעם שאנו רואים סרט, אנחנו הולכים
לסניף של מקס ברנר הקרוב לקולנוע. שם אנחנו מזמינים שוקו חם ומתוק, כשעל השולחן
יש תמיד נר קטן, וזהו, אנחנו מסודרים עם ההוגה שלנו).
- באופן עקרוני ההוגה נסוב סביב אווירה וחוויה. זה מצב שבו אנחנו נמצאים עם אנשים
שאנו אוהבים, מצב שמשרה בנו תחושה של בטחון, של הגנה וביתיות.
- בספר וייקינג מדבר על רשימת משאלות של ההוגה, שהם 10 דברים שיעשו את 
הבית שלנו ל'הוגלי' ועל 'ערכת חרום' של ההוגה, שניתן להשתמש בה לערבים שבהם 
לא מתחשק לנו לצאת מהבית, או שמרגישים בהם קצת עייפים. 
יש הרבה מאד דברים שוייקינג כותב בספרו, על מחקריו בנושא האושר, על המשמעויות
שלו ועל החיפושים שלו למכנה משותף. אני מתכוונת לקרוא אותו שוב ולנסות את העצות 
הפרקטיות שלו, כמו למשל: שבחודש ינואר טוב לבלות בבית בערב שמוקדש לסרטים. 
מתוך ספרו אני מביאה את העצות הכלליות שלו לגבי עיצוב.


פרחים וכסאות קש בחצר של גלריית העיצוב חותם


חותם

חותם היא גלרייה של עיצוב לבית, ויש לה כיום מספר חנויות: 2  בכפר סבא ואחת חדשה
בתל אביב. חותם הוקמה בשנת 1995, ויבאה חפצי נוי לבית. עם השנים היא התפתחה, 
התרחבה וגדלה. בעלי הגלריה, יפעת וקובי חכים, מסתובבים בעולם, ומיבאים רהיטים
ומגוון רב של חפצים ממקומות שונים. הייבוא נעשה בעיקר מאינדונזיה, בולגריה, הולנד, 
מצרפת, מרוקו, נפאל וסין. יש כמובן גם רכש מקומי.
רהיטי העץ של הגלריה עשויים מעץ מלא ולכן מטופלים בתהליך ייחודי ומוקפד מאד.
לחותם מעצבי פנים שישמחו לתת עצות עיצוביות (ניתן להיות בקשר גם באופן אישי,
בפניה לגלרייה וגם בדף הפייסבוק שלהם, אני אביא את הפרטים בהמשך).

בתחילת החודש ערכו בחותם מפגש של מעצבים פנים ואדריכלים, שבו דיברו על מגמות, 
על טרנדים, על חומרים ועל צבעים בעיצוב הבית. הסבירו לנו על מגמות שנמשכות, כמו 
המגמה הירוקה, שהתחילה עוד בשנות ה-60. המגמה התחילה עם ילדי הפרחים שדרשו 
חופש ושחרור ממסגרות נוקשות. הם ביקשו להכניס את הטבע לחיי היום יום, ללבוש בגדים
מכותנה לעומת עורות בעלי חיים, הם רצו חיים ללא מלחמות (ויטנאם).
בעקבותיהם הגיעה הטבעונות, ולבתים נכנסו החומרים הטבעיים כמו עץ, חימר - קרמיקה, 
ריהוט מקש, תאורה ממוקדת, שטיחים ארוגים ביד ובגדים בסריגת יד. 
- ב 2018 ממשיכה המגמה הירוקה, היא לא נעלמת. אנשים ממשיכים לחפש יציבות ובטחון.
(כל מה שמסביב לא מעניק לנו בטחון. ממשיכות מלחמות, דאעש לא נעלם, פעולות טרור 
מתרחשות בכל העולם, טראמפ האימפולסיבי שולט בארה"ב  ומתקוטט בקולניות עם 
האיש שטוען שידו קלה על הכפתור האדום - קים ג'ונג און - שליט קוריאה הצפונית).
- אנשים סומכים על רהיטים חזקים, שעוברים בירושה ועל אוספים שיש להם, שעברו 
איתם מבית לבית. מה שישן ומחזיק מעמד מעניק תחושת בטחון.
רהיטי עץ ורהיטי ברזל, שהגיעו מהטבע, והם מחוספסים מעט. כלי אוכל לא מלוטשים.
שטיחים שמעבירים חום למי שיושב עליהם.




תותים, במבט קרוב,מתוך ארוע גלריית חותם 2018
כלי איפור ומבט לגלריית חותם, ארוע חותם 2018
כד ופסל בגלריית הרהיטים חותם בכפר סבא



רשימת המשאלות של ההוגה

וייקינג הכין בספר רשימה שמכילה 10 דברים, שהוא חושב שיגרמו לבית שלנו להפוך ל'הוגלי'
יותר. אחרי שקראתי את הרשימה, הבנתי שאנחנו בכלל לא חייבים להיות דנים כדי לחיות כמוהם.
(באופן אישי זה היה נחמד אם היו לי שורשים סקנדינבים, ובן דוד שוודי, שהוריו הגיעו מרוסיה, 
זה לא נחשב 😋), 
שמחתי לראות שחלק מרשימת ההוגה כבר קיימת אצלי מזה זמן רב, והנה הרשימה כולה
והאינטרפטציה הפרטית שלי:

1. הוגקורו – יצירה של פינת כרבול, פינת המפלט שלנו בבית . 
אצלי זו פינה בספה הגדולה שבסלון. יש עליה כריות סרוגות, רכות. אני צופה בטלויזיה, 
שעונה על הכריות ומכוסה בשמיכת פוך מיוחדת, שקניתי באיקאה.
2. קמין - אח. כיום אין לי כזה בבית, אבל זכיתי להתבגר ליד קמין אמיתי, המחמם בעזרת
בולי עץ. זה היה כשגרנו בעומר, בזמן התיכון שלי. אני לעולם לא אשכח את החום שיצא 
ממנו ואת רעש הפיצפוץ של גזרי העץ ושל הערמונים שהיינו קולים עליו.
3. נרות - אני כותבת ותמיד מדליקה לידי נרות. האוירה שהם יוצרים סביבי, הריח מופץ 
מהם, כל אלו עוזרים לי להתרכז ולהרגיש נינוחה. כשאני כותבת אני חייבת להיות בסביבה 
רגועה ושלווה.
4. דברים עשויים מעץ - שולחן, כסא, כלי מטבח, מדפים. יש לי הרבה מאד פריטי עץ
ואני מאד אוהבת עץ מסביבי.
5. טבע - כל מה שגורם לי להרגיש את הטבע סביבי מתקבל בברכה. פרחים, עציצים, 
מגורים ליד פארק, טיולים בפארק, קירבה לים. אני מנסה שהטבע יהיה סביבי ואני 
מגיעה אליו ככל שאני יכולה. למשל, האיצטרובל שחיכה לי ביער שבבית זית. הייתי
חייבת לקחת אותו אלי הביתה.
6. ספרים - כל חיי הייתי תולעת ספרים. קוראת וקוראת וככה עד היום.בחדר העבודה
בו אני כותבת, הם ניצבים מולי בספריה הגדולה. האוסף שלי גדל משנה לשנה ופעם
בשבוע, לפחות, אני מגלה ספר חדש שאני חייבת לקרוא, וכנראה שהוא יהפוך לשלי.
7. קרמיקה ופורצלן - כלי הגשה, צלחות, מגשים, כוסות, כדים, קערות, סירים.
8. הקדשת מחשבה לתחושות – במגע עם החפצים שלנו, למרקמים שלהם 
(עץ, בד, קרמיקה). מה אנחנו מרגישים כשאנחנו נוגעים בחפצים שלנו ואיזה מגע
אנחנו מעדיפים. אני מעדיפה חפצים רכים, נעימים, שניתן לשקוע בהם. המסגרת
יכולה להיות מעץ ומברזל (ספה למשל) אבל שהבד יהיה עשוי מכותנה. בדים
סנטטים גורמים לי לאי נוחות ולחשמל סטטי.
9. פריטי אספנות - אצלי הם כלי זכוכית. בעיקר כדים בגדלים שונים. יש לי גם 
אוסף קטן של חיות ושל בובות קוקשי יפניות. קבלתי גם שטיחים מהסבתות שלי, 
ואני אוריש אחרי חפצים ורהיטים, שאני בטוחה שילדי יהיו מאושרים להחזיק בהם.
10. שמיכות וכריות - יש לנו שמיכות רכות, מחממות, סרוגות, מפוך ומנוצות.
שמיכות לטלויזיה ושמיכות לעונות השונות. אני מכורה להן.
כריות גם הן חלק בלתי נפרד מהבית שלי. בכל החדרים ובסלון. לעיתים הן מסודרות,
לעיתים נערמות, אבל הן תמיד שם. מעניקות לבית אווירה חמה ונעימה.

מצאתי בחותם ספות, כורסאות, מיטות, ארונות, שידות, מנורות, כריות, מצעים, ועוד
פריטים רבים שעונים על רשימת ההוגה הדנית. אני מביאה כמובן רק דוגמאות, את
השאר תמצאו בחנויות.



רהיטים בחותם, תמונת יחצ
תמונת יחצ
רהיטים וחפצים של גלריית חותם
תמונות יחצ
רהיטים וחפצים לבית של גלריית הרהיטים חותם
תמונות יחצ


עוד מספר תמונות שצילמתי בארוע של חותם:


מנורה ותמונה בארוע חותם, גלריית הרהיטים בכפר סבא
מיטה ותמונות של גלריית חותם בכפר סבא
מיטה, תמונות ומראה בגלריית הרהיטים חותם בכפר סבא
תמונה, ארון ועציץ בגלרית הרהיטים חותם בכפר סבא
ציפי לוין מצלמת בגלריית הרהיטים חותם בכפר סבא


סניפים ושרותים מיוחדים

לחותם יש כרגע 3 חנויות. 
* גלרייה לריהוט ברחוב התע"ש 6 בכפר סבא.
* חנות הום סטיילינג ברחוב רוטשילד 43 בכפר סבא.
* חנות חדשה וגדולה ברחוב סלמה 28 בתל אביב.

בחותם מעניקים עכשיו שירות חדש למעצבים ואדריכלים, שרות של יום סטיילינג 
לצילומים. מתוך האתר שלהם:
"אנחנו מודדים, מובילים, מרכיבים, תולים ומלבישים את הבית ברהיטים ופרטי 
העיצוב המיוחדים מבית חותם".
על הפרטים הנוספים של השירות הזה תוכלו לקרוא בקישור הזה

דף הפייסבוק של חותם, מצוינים שם מבצעים שונים והטבות לקוחות:

האתר המקוון של חותם:


בסוף הספר על ההוגה, כותב וייקינג שלאחר המחקרים שלו וכתיבת הספר הזה
הוא הגיע למסקנה:
"הוגה עשוי לשמש אמצעי ליצירת אושר על בסיס יומיומי. הוגה מעניק לנו שפה, 
תכלית ושיטות לתכנן ולשמר את האושר - ולקבל קורטוב ממנו בכל יום. 
הוגה יכול להיות הדבר הקרוב ביותר לאושר שנוכל להשיג בשובנו הביתה אחרי 
יום עבודה ארוך, בערב קר וגשום של חודש ינואר".

אני מאחלת לכולנו חורף חם ונעים, עם הרבה ימים שמחים של גשם ברכה ולילות 
של ברקים ורעמים סוערים, שמנקים היטב את הרחובות ומשקים את השדות.
מקווה שלכולנו יהיו ימים מלאים במשפחתיות חמה ובערבים עם חברים אוהבים.
מקווה שנוכל כולנו להיות יותר מאושרים בעזרת הטיפים של וייקינג.

תגובות, הערות

אשמח מאד לשמוע מכם תגובות והערות על הפוסט.
אשמח לשמוע אם אתם מתחברים לכל הנושא שההוגה מדבר
עליו ומתייחס אליו ובאיזה אופנים?

אנסטגרם

האנסטגרם שלי מכיל הרבה מאד רגעים שמחים,
נקודות של השראה, יופי ואסתטיקה.
אשמח אם תכנסו אליו ותעקבו אחרי גם שם:

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...